מטרה נעה

תכירו את רבקי. היא נשואה ויש לה 4 ילדים קטנים חמודים ומתוקים, וגם עסק מצליח. היא מייצרת תכשיטים ייחודיים בעבודת יד, ומוכרת אותם במכירות ביתיות ב-7 ערים חרדיות. היא מתפרנסת נהדר, מרוויחה לא רע בכלל ומאושרת בחלקה.

רבקי הגיעה אלי תקופה קצרה אחרי שבמקרה גילתה פטנט חדש וייחודי בתכשיטים. הפטנט המקסים הזה יכול, לדעתה, וגם אני הצטרפתי לדעה הזו, להצליח מאוד בטווח של כמה חודשים עד שמישהו יחקה אותה, וגם אחר כך לשמור על זכות ראשונים.

התלהבתי קשות, כמו שאומרים. הפטנט היה מיוחד כל כך. הסברתי לה שזו הזדמנות לחזק בכלל את כל מעמדו של המותג, ולבקשתה הכנו תכנית מפורטת איך היא תוכל, צעד אחרי צעד, להגיע עם הפטנט החדש לכל מקום. איך היא תוכל להגדיל את המותג שלה ואת ההכנסות שלה בכלל ובפרט בזכות ההמצאה האחרונה. התכנית היתה צפויה לשנות את מצבה הכלכלי באופן דרסטי וללא כל סיכון, וכל זה במספר חודשים של עבודה מאומצת. הרגשתי סיפוק לקחת חלק בכל זה.

לקראת אמצע התכנית, רבקי נעצרה. האש שדלקה בעיניים שלה פינתה את מקומה להיסוס קל. עצרתי גם אני באמצע התכנון ושקט קליל השתרר בחדר. מה? שאלתי אותה. מה קורה? והיא הסבירה.

המטרה שלי היא להתפרנס בכבוד בשביל המשפחה שלי, כך אמרה. אבל אני די חוששת שהמהלך הזה ידרוש ממני יותר שעות עבודה.

נכון, אמרתי לה. אין ספק שמהלך שיגדיל לך את ההכנסות בכזו מידה, ידרוש ממך הרבה בייצור הראשוני שלו, לפחות עד שתשיגי עובדות אמינות וטובות. זה זמן. אבל מצד שני, ההשקעה הכספית לא גדולה ביחס לתוצאות הכמעט וודאיות, והגדלת העסק כולו. שווה לך!

אבל רבקי לא התרצתה. אני לא צריכה בכלל יותר כסף, כרגע, היא טענה. למה לי להשקיע עכשיו על חשבון המשפחה שלי? אני רוצה תכנית קלילה, שלא תדרוש ממני יותר זמן.

הנחתי את הדפים בצד והוצאתי חדשים. שרטטתי בקווים כלליים תכנית בסיסית למכירת הפטנט החדש, בתוספת זמן מועט. לא ויתרתי על פריסה ארצית ועל הגדלת נתח השוק הקיים, אבל הציפיות הורדו. תביני, הסברתי לה תוך כדי שרטוט טבלה של השוואה. בתכנית א’ את צפויה להרוויח כך וכך. בתכנית ב’ את צפויה להרוויח הרבה פחות. מלבד זאת, תאבדי את הגדלת המותג שלך, וגם לא תהיה לך זכות הראשונים ביום שמישהי תחקה אותך. לא חבל לך? וזו רק השקעה ראשונית!

רבקי היתה נחושה בדעתה, אבל הצליחה לגרום לי להבין ולהזדהות איתה. המשכנו להשקיע בתכנית הקלילה עד לפירוט מלא של כל צעד. לפני שיצאה היא לקחה את הדפים עם התכנון המורחב גם כן. כנראה אלך על התכנית הקלה יותר, אמרה לקראת שנפרדנו, אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שעדיף אחרת.

הוא לא ניסה אפילו לשכנע אותה. פגשתי את רבקי זוהרת ושמחה חודש לאחר מכן. היא היתה עסוקה בשלב השני של התכנית הקלילה. זה מה שמתאים לי! אמרה בשמחה, ותודה שהסברת לי מה ידרוש ממני כל דבר, וזרמת איתי וכיוונת אותי למקום הנכון לי.

זה מה שנדרש ממני, השבתי לה. אבל, לא יכולתי להתאפק, את לא מתחרטת שוויתרת על התכנית הגדולה?

לא, ענתה לי רבקי, והעיניים שלה נוצצות בחדווה, אם הייתי הולכת על התכנית ההיא, הייתי מוותרת על המשפחה שלי, על חלק מהחיים שלי שלא יחזור. ואם לא היית מציגה לי בדיוק מה עלי לעשות, לא היינו יכולות לתפור משהו שמתאים בדיוק למידה שלי, והולם בדיוק אותי.

להפתעתי לא הרגשתי את האכזבה ההיא שציפיתי להרגיש. השלמות שהיא שדרה עם ההחלטה שלה (ובכוונה אני אומרת שלמות ולא השלמה. לא נראה שההחלטה הזו היתה קשה לה אפילו לא לרגע) כבשה אותי. מצאתי את עצמי שמחה בשבילה.

אחרי הכל זה בדיוק התפקיד שלי, לתכנן את הצעדים לעבר מטרה מסוימת. ואם את המטרה הזו קובעים לא רק שיקולים כלכליים אלא גם שיקולים נוספים, אני אמורה להתאים את האסטרטגיה אליה.

וגם הפעם הצלחתי.

One thought on “מטרה נעה”

  1. ישראל להגיב

    כל הכבוד

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.
You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>